עבודת חקר - מחשבה - שלב הריאיון

שלב הריאיון

השלב הראשון בעבודת החקר הוא ביצוע הריאיון של ניצול השואה.
לצערנו, לא ניתן לראיין מספר רב של ניצולי שואה, ולכן אם קיבלתם עדות כתובה של ניצול שואה, אל תתייחסו לשלב זה של העבודה ועברו לשלב הבא – הצעת החקר.
 
מיד עם תחילת הפרויקט תקבלו את שם העד[1], כתובתו ואף מפת הגעה אליו. יש להגיע אל העד בדיוק בזמן שנקבע. זמנם של העדים יקר מאוד. רובם הגדול מבוגרים ולעתים אינם בקו הבריאות, ולמרות זאת בחרו להעניק לכם ריאיון ולפתוח בפניכם את עולם הצלתם בשואה.
 
עליכם להגיע לבושים באופן מכובד, חובשי כיפה, והתנהגותכם חייבת להיות מכבדת ומכובדת. זכרו שאתם מייצגים את בית הספר, את משרד החינוך ואת הפרויקט כולו.
 
אל הריאיון יש להגיע ערוכים ומצוידים בשני מכשירי הקלטה לפחות, על מנת שתוכלו להקליט את העד. צריך לפחות שני מכשירי הקלטה כדי לגָבּוֹת מקרה של מחיקת הריאיון בטעות.
 
מטרת הריאיון
 
הריאיון הנו הכלי שבידיכם לקבל את סיפור חייו של העד. מטרתכם בעדות לשמוע את מסגרת העדות של העד. להבין מה הוא עבר בשואה, איפה הוסתר, כיצד ניצל.
הריאיון, כמו כל העבודה, יתחלק לשלושה חלקים – לפני השואה, במהלך השואה ולאחר השואה. חשוב שבמהלך הריאיון תבקשו לשמוע על שלוש התקופות האלו. עליכם לכוון את העד לדבר על שלוש התקופות.
 
איך מתחילים?
 
כאשר התיישבתם מול העד בקשו לשמוע עליו פרטים אישיים – שמו, במה הוא עוסק, כמה ילדים יש לו? האם הוא נשוי?
 
תקופות העדות
במהלך הריאיון עליכם להתרכז בשלוש תקופות –
* תקופת חייו של העד לפני השואה [וכן מקום מגוריו לפני השואה];
* תקופת חייו של העד במהלך השואה [וכן אירועים שאירעו במקום מגוריו במהלך השואה];
* תקופת חייו של העד לאחר השואה [וכן גורל מקום מגוריו].
 
מרכיבי עדות
 
במהלך הריאיון שימו לב שאתם מקבלים מהעד מידע אודות כל אחת מהתקופות:
·         אירועים מיוחדים – גירוש, הסתרה, השמדה, רצח וכו' – שעבר העד לפני השואה, במהלכה או אחריה.
·         מקומות – ערים, עיירות, מחנות, גטאות – שהעד היה בהם לפני השואה, במהלך השואה או לאחריה.
·         אישים – שהעד מספר עליהם [הכוונה לאישים פוליטיים, צבאיים וכו'] בהם נתקל או שמע עליהם או שהיו קשורים לאירועים השונים לפני השואה, במהלכה או לאחריה.
 
ניהול הריאיון
 
הריאיון יפתח כאמור, בהיכרות אישית.
בהמשך הריאיון עליכם לשמוע מהעד על שלוש התקופות בחייו. חשוב שאתם תהיו בטוחים ששמעתם מספיק לדעתכם על כל אחת מהתקופות. שימו לב שאם העד מדבר יותר מדי על אחת התקופות, ייתכן שלא יהיה מספיק זמן לשמוע על המשך התקופות, לכן עליכם לנתב את הריאיון כך שהעד יספר על שלוש התקופות.
 
* תקופה ראשונה: לפני השואה – בקשו מהעד לשמוע היכן גדל, איפה התחנך, כמה אחים ואחיות היו/יש לו, איפה גרה משפחתו, אולי קצת על העיירה או העיר בה נולד.
 
* תקופה שנייה: במהלך השואה – בקשו מהעד לשמוע מה חווה בחייו החל מספטמבר 1939, כשהתחילה השואה. בקשו פרטים בנושאים:
o        אירועים שעבר במהלך השואה
o        מקומות בהם היה במהלך המלחמה
o        גורל של חברים ומשפחה
o        תחושות אישיות שלו – רעב, צמא, עוני, פחד וכו'
o        התמקדו כיצד ניצל, מי היה שותף להצלתו, האם היו תכונות מסוימות למציל.
 
* תקופה שלישית: לאחר השואה – בקשו מהעד לשמוע כיצד השתקם, מה אירע לאחר השואה, לאן הגיע ומה עבר עד שהגיע לארץ ישראל וכן מה קורה איתו במהלך חייו בארץ ישראל. גם כאן אפשר להתרכז באירועים חשובים [למשל העפלה, השתתפות במלחמות ישראל וכו'], באישים ובמקומות.
 
סיום הריאיון
 
לאחר שהעד סיים לספר את סיפור חייו, אל תמהרו לעזוב. הודו לעד על הריאיון שנתן, ורק אז תעזבו את הריאיון.
כאשר תגיעו הביתה העבירו את הריאיון שהוקלט אל המחשב ועתה – התחילו לתמלל את הריאיון לוורד. כתבו בוורד כל מה ששמעתם בריאיון, בלי לסנן, בלי לבדוק.
 
 

 

[1] הדברים נכתבים בלשון זכר אך מכוונים כמובן גם ללשון נקבה.