חוברת מקוונת בהיסטוריה - פרק תנועת המרי העברי והביטחון

יחידה ב' >> חלק ב' >> פרק שני >> תגובת הישוב נוכח האכזבה ממדיניות בריטניה

תגובת היישוב מבחינה ביטחונית

 תנועת המרי העברי 

הקמת התנועה
 
סיום המלחמה ומצבם של היהודים באירופה העלתה תקווה ביישוב היהודי שעתה יימצא פתרון אמיתי למצוקה היהודית. אבל, עלייתה של מפלגת הלייבור בבריטניה והכרזתה כי היא תדבק במדיניות "הספר הלבן השלישי" ואף תחמיר מדיניות זו, הובילו את בן גוריון וראשי היישוב להחליט על שיתוף פעולה בין המחתרות (ההגנה, האצ''ל והלח''י) ולהקים גוף פעולה משותף שיפעל נגד הבריטים – "תנועת המרי העברי".
 
ההגנה ביקשה להקים גוף עם איחוד מלא של הפיקוד, אולם האצ"ל סירב ולכן הוקמה ועדה שישבו בה נציגי המחתרות [האצ"ל, ההגנה והלח"י] שהייתה אחראית לפקח על פעולות תנועת המרי העברי וכן יובאו בפניה תכניות ומבצעים לאישור. לכן, אישור פעילות מבצעית חייב לבוא רק מן המפקדה הראשית המשותפת.
 
כל מחתרת תפעל לבדה, אבל תהיה כפופה משמעתית למיפקדת הראשית שמשותפת בית שלוש המחתרות. תנועת המרי העברי פעלה במשך עשרה חודשים בלבד.
 

 מטרות תנועת המרי
 
* מסגרת צבאית אחת מאוחדת תוכיח כי ההתנגדות לשליטה הבריטית היא מכל צדדי הפוליטיקה והמחתרות.
* מסגרת צבאית אחת תאפשר לפעול באופן נועז יותר נגד המנדט הבריטי, דבר שילחץ עליה לשנות את המדיניות.
* עשיית פעולות נועזות נגד הבריטים יסייעו בגיוס דעת הקהל לטובת היהודים ונגד הבריטים.
* התנועה תתמקד בשלושה תחומים: פעולות להבטחת המשך ההעפלהפעולות להבטחת המשך ההתיישבות;  פעולות נגד אינטרסים חיוניים של האימפריה הבריטית כגון צינור נפט, בתי זיקוק, שדות תעופה, גשרים וכו'.
 
הגורמים להקמת תנועת המרי העברי
 
* אכזבה ממדיניות בריטניה לאחר המלחמה – בעקבות עלייתה של מפלגת הלייבור לשלטון בבריטניה, והעובדה שהיא אימצה את מדיניות הספר הלבן השלישי, הובילו את היישוב היהודי לפעול באופן קיצוני יותר בשיתוף פעולה של שלוש המחתרות יחד כנגד הבריטים.
 
* הרצון למצוא פתרון לפליטי השואה – הזוועות שנגלו בשואה, והיהודים הפליטים במחנות העקורים הובילו את בן גוריון, יו"ר "הסוכנות היהודית" לדרוש מעצמו ומהעולם פתרון עבור פליטי השואה. בביקור במחנות העקורים, הוא הבין עד כמה העקורים זקוקים לפתרון ושהם מוכנים להשקיע הכול על מנת לעלות לא"י.
בדין וחשבון שמסר בן גוריון בפני "אסיפת הנבחרים" בא"י הביא בפניהם את "צוואתם האחרונה של המיליונים" וטען כי "רק בכלל היותם בנים לעם ללא מדינה נִספו – ואת העוול ההיסטורי הזה יש לתקן". העובדה שהבריטים אינם מוכנים להתחשב בסבל של שארית הפליטה במחנות העקורים והמשיכו להגביל את עלייתם – הובילה להחלטה לפתוח במאבק משותף מול הבריטים.
 
* איחוד כוחות העבריים למאבק – חזית אחידה של כל המחתרות תבטא איחוד של כל היישוב היהודי בא"י, על כל פלגיו, כנגד הבריטים. פעולות של תנועת המרי העברי יבהירו לבריטים כי לא ניתן יהיה לכפות פתרון שמנוגד לאינטרסים החשובים של היישוב היהודי.
 
Y      גיוס דעת הקהל העולמית – מנהיגי היישוב משוכנעים כי פעולות מאוחדות בין המחתרות, תוביל את דעת הקהל לתמוך ביישוב היהודי ותביא להבנה ברחבי העולם שהיהודים נחושים בדעתם להקמת מדינה ולסיום הממשל הבריטי בארץ.
 
פעולות תנועת המרי העברי
 
תנועת המרי העברי ביצעה 11 פעולות. 8 ע"י הפלמ"ח ו-3 ע"י האצ"ל והלח"י:
 
* הפריצה לעתלית – זו הייתה הפעולה הראשונה של תנועת המרי בה פרצו לוחמי הפלמ''ח אל בית המעצר בעתלית בו היו כלואים מעפילים. במבצע זה שוחררו 200 מעפילים.
 
* ליל הרכבות – כ-50 חוליות של הפלמ''ח חיבלו כ-150 מקומות ברשת מסילות הברזל ברחבי הארץ, וחברי האצ''ל והלח''י פוצצו את צומת מסילות הברזל החשוב בלוד, תוך כדי שהם מנהלים קרב עם הבריטים.
 
* התקפה על מרכזי הבולשת הבריטית – יחידות האצ"ל והלח"י תקפו את מרכזי הבולשת הבריטית ביפו ובירושלים ופוצצו את המבנים.
 
* פיצוץ תחנות משטרת החופים – בנובמבר 1945 תקפו יחידות הפלמ''ח את תחנות משטרת החופים הבריטיות. הם הטביעו סירות של משמר החופים וחיבלו במתקני הרדאר של הבריטים בגבעת אולגה (ליד חדרה) וליד הרצליה. מקומות אלו נבחרו כיוון שמשם צפו הבריטים על אניות המעפילים. בינואר 1946 תקפו שוב יחידות הפלמ"ח את משטרת החופים הבריטית וחיבלו במתקני הרדאר בגבעת אולגה (ששוקמו מחדש) ובהר הכרמל.
 
* ליל הגשרים – ביוני 1946 נערך המבצע הגדול מכולם – ליל הגשרים. כוחות הפלמ"ח יצאו לפוצץ בו זמנית 11 גשרים שחיברו בין א"י לשכנותיה. מטרת המבצע הייתה להוכיח לבריטים שניתוקה של א"י בפני המעפילים היא גם ניתוקה של א"י מארצות השכנות. התוצאה הייתה הכבדה גדולה על תנועות הצבא הבריטי.
תרגול1.jpg
 

 תירגול - ביטחון א'

 
 
השבת השחורה (מבצע ברודסייד)
 
ליל הגשרים והתרחבות פעולות תנועת המרי העברי, פגעו באופן קשה באינטרסים הבריטים בא"י. הבריטים החליטו לפעול באופן מוחץ על מנת לשים קץ למצב זה.
 
מטרות מבצע "ברודסייד" היו:
א. שבירת הפלמ''ח ככוח מלחמתי של ההגנה;
ב. להשאיר את ההגנה ללא הנהגה ע"י מאסר מנהיגי "הסוכנות היהודית" שידועים או שנחשדו כקשורים ל"הגנה".
ג. לגלות מסמכים שיספקו הוכחה על הפעילות הלא-חוקית של "הסוכנות היהודית".
 
במבצע השתתפו 17 אלף חיילים בריטיים (!) והוא בוצע בשבת פרשת קורח (יוני 1946). כל גבולות הארץ נחסמו, קווי התקשורת נותקו ועוצר הוטל על הערים הראשיות ובדרכים.
 
הבריטים ביצעו מספר פעולות:
* השתלטות על משרדי "הסוכנות היהודית" בירושלים והחרמת מסמכים.
* מעצר של חברי הנהלת "הסוכנות היהודית" כמו משה שרת, דוד רמז ועוד.
* הבריטים ערכו חיפושים וסריקות שלוו בהרס ובחורבן ב-27 יישובים עבריים כדי לגלות חברי פלמ''ח ומפעילים וכן כדי לגלות מחסני נשק ("סליקים"). בקיבוץ יגור נתגלה מחסן נשק ענק שהוחרם ע"י הבריטים.
* כ-3000 אנשי היישוב נשלחו למעצר.
 
מבצע זה, ה"ברודסייד", כונה ע"י היישוב היהודי "השבת השחורה". הייתה זו מכה גדולה מאוד ליישוב היהודי ולהנהגה הציונית. בעקבות השבת השחורה החליטה מפקדת "תנועת המרי העברי" לדחות את הפעולה שתוכננה ע"י האצ''ל – פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים – שם נמצאו מרכזי השלטון האזרחי והצבאי הבריטי בארץ.
 
חיים ויצמן, יו"ר "ההסתדרות הציונית", ביקש מהנהגת תנועת המרי לדחות את הפעולה, אולם האצ"ל דחה בקשה זו. בסוף יולי 1946 פוצצו חברי האצ"ל את המלון וכתוצאה מההתפוצצות האדירה, נהרס האגף הדרומי של המלון ונהרגו כ-90 איש (יהודים, ערבים ובריטים) ונפצעו מאות. חברי האצ"ל לא התכוונו לפגיעה בנפש, אולם ההודעה על הפצצה הגיעה מאוחר מדי ולא הספיקו לפנות את הבניין.[
 
בתגובה לפיצוץ מלון המלך דוד, הטילו הבריטים עוצר מלא על תל-אביב וניסו ללכוד את ראשי המחתרות, אבל לא הצליחו. בנוסף, הבריטים ביצרו [להגן] משרדי ממשלה נוספים בגדרות תיל, עמודי בטון, שקי חול ועמדות שמירה, מחשש לפגיעה נוספת של המחתרות בבריטים. ביישוב היהודי צחקו על כך.
 
פירוק תנועת המרי העברי
 
אירועי "השבת השחורה" ופיצוץ מלון המלך דוד הובילו את ההנהגה הציונית להפסיק את המאבק הצבאי נגד הבריטים. ההגנה, שהייתה כפופה להנהגה הציונית וקיבלה את הסמכות שלה, קיבלה על עצמה את ההחלטה להפסיק את המאבק הצבאי, ואילו האצ"ל והלח"י סירבו לקבל את ההחלטה והתנגדו לה. בשל כך תנועת המרי העברי התפרקה.
 
קיימות סיבות שונות לפירוק התנועה:

* השבת השחורה – המכה שהנחיתו הבריטים על היישוב היהודי ב"שבת השחורה" הייתה גדולה מאוד, לא רק מבחינה צבאית אלא בעיקר מבחינה מדינית. היה חשש גדול שהבריטים עלולים לחסל לא רק את הכוח המגן [=כוח ההגנה] אלא לסכן את כל היישוב היהודי כולו. לכן הנהגת היישוב היהודי דרשה לחזור למדיניות הקודמת [מדיניות שקבעה לפעול באופן מדיני מול הבריטים ולא צבאי] ולנתק את הקשר עם הארגונים האצ"ל והלח"י

* פיצוץ מלון המלך דוד – הפגיעות בנפש במלון הוביל לתגובות קשות נגד האצ"ל. הם כונו ע"י הנהגת היישוב "טרוריסטים" ו"חבר פושעים", וההגנה גינתה באופן קשה את האירוע: "תועבה" והסירה אחריות מהאירוע. לעומתם האצ"ל האשימו וטענו כי הנהגת היישוב ותנועת המרי ידעו על האירוע והאשימו אף את הבריטים שלא פינו את המלון מספיק זמן, על אף שניתנה הודעה על כך לפני כן.

* החלטת "הסוכנות היהודית" בפריז – לאחר השבת השחורה, חיים ויצמן, יו"ר "ההסתדרות הציונית" דרש להפסיק את הפעילות של תנועת המרי העברי. מנגד משה סנה, שהיה ראש המיפקדה הארצית של ההגנה, טען שצריך להמשיך במאבק בבריטים. ועידת תנועת המרי קיבלה את דעתו של ויצמן וסנה התפטר. בקיץ 1946 התכנסה הנהלת הסוכנות היהודית בפריז ובה הוחלט להתרכז במאבק בבריטים בתחומי ההעפלה וההתיישבות ולהפסיק את המאבק מול הבריטים בתחום הצבאי. האצ"ל והלח"י התנגדו להחלטה זו ולכן התפרקה התנועה שהייתה למעשה שילוב של שלוש המחתרות.
 תרגול1.jpg
 

 תירגול - ביטחון ב'

 

 

המחתרות

הארגון הצבאי הלאומי החל להתארגן ב1937 כארגון פוליטי צבאי בעל צביון רביזיוניסטי. הקשר בין האצ''ל ובין בית''רהתחזק בהדרגה ובמאורעות תרצ''ו-תרצ''ט (1936-1939) החל האצ"ל בפעולות טרור, ומצא עצמו עד מהרה נרדף ע"י הבריטים (מפקדו דויד רזיאל נאסר בידי הבריטים) וע"י היישוב וההגנה כאחד.
 
בשנות השלושים עוצבה האידיאולוגיה של האצ"ל:
1.      הכרה במנהיגותו של ז'בוטינסקי.
2.      ההבנה כי הפעלת לחץ מוסרי על בריטניה אינה מספיקה ואינה יעילה.
3.      יש לנקוט בלחץ צבאי כדי להוכיח את הפוטנציאל הצבאי של היישוב ולהראות לבריטים כי מוטב להם לסמוך על עזרה צבאית יהודית ולא ערבית וכי דם יהודי אינו הפקר.
4.      האצ"ל הדגיש את המושג אדנות, כביטוי לתחושה והתודעה של בעלות יהודית מוחלטת על א"י.
 
האצ"ל בשנים 1939-1944
עם פרוץ המלחמה הפסיק האצ"ל את פעילותו נגד בריטניה והסכים לשיתוף פעולה עמם. החלטה זו הביאה לפילוג באצ"ל ב-1940. אברהם שטרן (יאיר) פורש מהאצ"ל (לאחר מותו של ז'בוטינסקי) ומקים את הלח''י. הפילוג היה על בסיס אידיאולוגי, יאיר דרש להמשיך את המאבק בבריטניה על אף המלחמה ולנתק את הקשר עם מנהיגי הרביזיוניסטים כדי לפעול ביתר חופשיות ואילו דויד רזיאל סבר שיש לשתף פעולה עם בריטניה כנגד האויב הנאצי ולהמשיך ולקבל את מרות התנועה הרביזיוניסטית. דויד רזיאל נהרג בפעולת חבלה וריגול בעיראק ולאחר מותו הועבר הפיקוד לידי יעקב מרידור. עם בואו של מנחם בגין לארץ הוא מונה למפקד האצ"ל ומינויו הביא לתקופה חדשה בתולדות האצ"ל.
 
האצ"ל בשנת 1944-הכרזת המרד בבריטים
בפברואר 1944 הכריז בגין על תחילת המרד בבריטניה וסיום שיתוף הפעולה, מעבר מלחץ (הפעלת לחץ על הבריטים לשינוי מדיניותם) למרד כדי לסלק את הבריטים לגמרי מהארץ. המרד כלל התקפות על משרדי הבולשת הבריטית ביפו ובירושלים, התקפות על תחנות משטרה. הצדקת המשך קיומו ודבקותו בְלחץ צבאי, פגיעה במטרות צבאיות ואזרחיות.
 
לח"י בזמן מלחמת העולם השנייה
הלח"י הוקם ב1940 ע"י יאיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. האידיאולוגיה של הלח"י התבססה על שתי הנחות יסוד: הבריטים הם האויב האמיתי של הישוב. הבריטים הם אימפריאליסטים המנצלים את הארץ ולא ירצו לעוזבה לעולם. יאיר ניסה ליצור קשר עם איטליה וגרמניה הנאצית נגד בריטניה אך מאומה לא יצא ממגעים אלה. יש לציין שמגעים אלה נערכו טרם היוודע זוועות השואה. עוצמתו וייחודו של העם העברי בארצו, עם ישראל הוא עם סגולה ונושא תרבות העולם, א"י הובטחה לאבותינו מנהר מצרים עד לנהר פרת, חידוש האדנות העברית והקמת מלכות ישראל לעם ישראל בארצו והקמת משטר חברתי ברוח מוסר נביאי ישראל והצדק הנבואי שהיה מופת לגויים.

 

פעולותיו-אנשיו פרצו לבנקים, ניסו להתנקש בנציב העליון, התנקשו בשוטרים בריטים. לח"י לא ויתרה על הטרור האישי, גרמו אבדות לבריטים, פוצצו את בניין הבולשת, ניסו להתנקש בראשי השלטון הבריטי בא"י ורצחו את הלורד מויין. רצח הלורד מויין היה שיא הפעילות של הלח"י כנגד הבריטים: רציחת הלורד מויין, השר הבריטי לענייני המזרח התיכון. הוא נבחר להיהרג בגלל שלדעת הלח"י הוא היה אחראי לסגירת שערי הארץ בפני מעפילים וטביעתה של האונייה סטרומה. אליהו חכים ואליהו בית צורי ירו בו בנובמבר 1944 הם נתפסו, הועמדו למשפט והוצאו להורג. היישוב גינה את הרצח.

 

פעולות המחתרות לאחר פירוק תנועת המרי העברי

ההגנה - המאבק הצמוד

ההגנה העדיפה לחזור למאבק הצמוד דהיינו: פעילות מדינית, העפלה, התיישבות, בניין וביצור כוח מגן לקראת הקרב המכריע לדעתם, המלחמה עם ערביי ישראל.
 
הסיבות להתנגדות ראשי היישוב להמשך פעולות אקטיביות של האצ''ל והלח''י

- ההכרעה הפוליטית בשאלת א"י מתקרבת, והטרור עלול להזיק קשות ליישוב.

- לא ניתן להכריע את בריטניה דרך טרור.

- התיישבות והעפלה הם התחומים החשובים ביותר ולכן המאבק חייב להתמקד בהם .

- יש "לשמור על הכוחות " לקראת המאבק עם ערביי ישראל.

 

אצ''ל ולח''י - המאבק הרצוף 

האצ"ל והלח"י יצאו מחוזקות מתנועת המרי העברי משתי סיבות:

קיומה של תנועת המרי העברי העניקה להם לגיטימציה (חוקיות), הכרה ושיתוף פעולה.

הם זכו לאהדת היישוב במיוחד בקרב הנוער.

לאחר פירוק תנועת המרי העברי הם הרגישו משוחררים מכל מחויבות ולכן חידשו את המאבק הרצוף בבריטים (מאבק מזוין) מספטמבר 1946 עד אוקטובר 1947. הם ביצעו שורה של מבצעים שהצטיינו באומץ לב והצליחו לערער את שיווי המשקל של הצבא הבריטי. המחיר ששילמו ארגוני המחתרת היה גבוה. הבריטים החלו להוציא את חברי האצ''ל והלח''י שתפסו להורג מעשה שזעזע את כל מוסדות היישוב וההגנה בתוכם..

סרטון1.jpgהמאבק הרצוף 6:26

 

 
 
 
 
פעולות מרכזיות שנעשו ע"י האצ"ל והלח"י לאחר פירוק תנועת המרי העברי
- פריצת כלא עכו מאי 1947 - המבצע הנועז מכולם. בכלא ישבו רבים מחברי האצ"ל והלח"י. כוח אצ"ל התחלק לשתי יחידות. האחת הציבה מחסומים בדרכים שהובילו לבית הסוהר והשנייה התקרבה לחומות הכלא ופוצצה אותו במקום שנקבע מראש עם הכלואים. מבפנים האסירים פרצו את שער הברזל באמצעות חומר נפץ שהוחדר לכלא. הבורחים נתקלו במשמרות הצבא הבריטי שנקראו למקום. התפתח קרב בו נהרגו חמישה חברי אצ"ל בהם מפקד הפעולה.
- תליית שני הסרג'נטים הבריטים - כדי למנוע את תלייתם של שלושת חברי האצ"ל (שותפי פריצת כלא עכו), חטפו אנשי האצ"ל שני סמלים בריטים והסתירום במחבוא האצ"ל איים שאם הם יועלו לגרדום ויתלו יוציאו אנשי האצל את הסרג'נטים הבריטים להורג. בסוף יולי הוצאו אנשי האצ"ל להורג ובתגובה נתלו שני הסרג'נטים בחורשה בנתניה.
 פיצוץ צינור הנפט שהזרים דלק מבתי הזיקוק. התקפת המשרדים הבריטיים לביטחון צבאי.
-  הותקפה רשת מסילות ברזל והוחדרו מכוניות תופת.
 
סרטון1.jpgהמחתרות לאחר פירוק תנועת המרי העברי 4:11
 
 
 
 
 
סיכום מערכת היחסים בין המחתרות
בשנות הארבעים היו בין המחתרות תקופות של עוינות ותקופות של שיתוף פעולה.
הסיבות לעוינות של ההגנה לאצ"ל והלח"י
-  ההגנה טענה שהמחתרות הפורשות פוגעות באפשרות של משא ומתן עם הבריטים בדרכי שלום.
-  אחדות היישוב וסמכות המוסדות בלאומים נפגעו בגלל הפרישה.
- פעולות המחתרות הפורשות מסכנות את שלום היישוב.
- המחתרות הפורשות טענו שדרכם בלבד היא זו שתאלץ את הבריטים לעזוב את הארץ.
 
הביטויים לעוינות
1.      הלשנה והסגרה של חברי אצ"ל ולח"י לשלטון הבריטי.
2.      אי קבלה לעבודה.
3.      הלקאות.
4.      ניהול תעמולת נגד בציבור.
5.      איתור מקורות המימון וחשיפתם לשלטונות.
 
עולי הגרדום
לאחר שמנחם בגין, שהיה מפקד האצ''ל , נפטר - הוא ביקש להיקבר בסמוך לחלקת 'עולי הגרדום'. זאת למרות שהיה ראש ממשלה והייתה לו זכות מיוחדת להיקבר בחלקת גדולי האומה ב"הר הרצל". בקשתו התקיימה והוא ראש הממשלה היחיד (מלבד בן גוריון) שאינו קבור בהר הרצל.
עולה הגרדום הראשון היה שלמה בן יוסף. אחריו הועלו לגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי. ב1947 נקטו הבריטים בנשק ישן חדש: הוצאות להורג והוציאו להורג תשעה אנשי אצ"ל ולח"י. בכלא עכו. המטרה להרתיע את ארגוני הפורשים מלבצע מעשה טרור נגדם. ברוב המקרים פנו מוסדות היישוב לבריטים בבקשת חנינה. אחד מעולי הגרדום דוב גרונר, נפצע קשה בזמן ההתקפה על משטרת רמת גן. הוא נידון למוות סרב לבקש חנינה וניתלה בכלא עכו.
 
 נושא המחתרות נכתב ע"י בתיה שמעי, מתוך אתר נקדימון, בעריכת צוות היסטוריה עירוני ח' ראשית