חוברת מקוונת י תכנית חדשה - נושא הנאורות

תקופת הנאורות

ההיסטוריה האנושית מחולקת לשלוש תקופות עיקריות - העת העתיקה מאז בריאת העולם ועד 300 לספירה לערך; ימי הביניים מאז 300 לספריה ועד ל1500 לערך והעת החדשה החל מתקופה זו ועד לימינו.

תקופת הנאורות היא תקופה בה החלה לפרוח רוח מחשבתית חדשה - האדם החל להתעסק בגורלו, באמונותיו, בדתו והחל לעסוק בשאלות פילוסופיות שהעסיקו בעבר גם את חכמי יוון

בתקופה זו, החל מהמאה ה-17 (1600 והלאה) אנו רואים שינוי שהחל בתחום המחשבה בקרב אנשי הרוח השונים. בתקופה זו יותר ויותר אנשים החלו לעסוק בשאלות כגון ייעוד העולם, צורת החיים, חשיבות החיים, התעסקות בשאלה האם האדם עומד במרכז והוא אחראי על גורלו או שאלוקים עומד במרכז והוא אחראי על גורל האדם. לתקופה זו עקרונות רבים ומאפיינים רבים, בהם נעסוק.

תקופה זו החלה כאמור במאות ה-16 וה-17. מקור המילה הוא מלשון 'אור'. כלומר, אנשי תקופת הנאורות האמינו שהם האמת, הנכון וכל מי שלא חשב כמוהם שייך לעידן החושך - ימי הביניים.

בתקופה זו החלו מדענים כמו גליליאו גלילי, אייזיק ניוטון ואחרים לפרסם מחקרים מדעיים כמו למשל העובדה שכדור הארץ נע סביב השמש ולא השמש סביב כדור הארץ, וכן כוח הכבידה (הגרביטציה).

תקופה זו ידועה גם בהתפתחות הטכנולוגית הגדולה שהיא המצאת הדפוס ושכלולו. הדפוס התפתח טכנולוגית, דבר שהוביל לפרסום של ספרים, מאמרים ועיתונות רחבה. כתוצאה מכך הציבור שרובו הגדול לא ידע קרוא וכתוב, החל ללמוד קרוא וכתוב ורעיונות הנאורות החלו להתפשט בחברה. 

מאפייני תקופת הנאורות

1. אינדבידואליזם - התפיסה עד הנאורות הייתה שאלוקים עומד במרכז העולם, ובני האדם נועדו לשרת את רצונותיו באמצעות נציגיו בעולם - הכמרים (בעולם הנוצרי). הכמרים היו היחידים בעלי הידע והם העבירו דרשות והסברים לציבור המאמינים ומאחר שקהל המאמינים היה בור ועם הארץ ולא ידע קרוא וכתוב - הוא שמע את דבריהם והאמין בכל מה שנאמר לו.

בתקופת הנאורות התפיסה הייתה שהאדם במרכז והאדם צריך לקחת את גורלו בידו. ההתייחסות היא אל האדם כפרט ולא כחלק ממשפחה או מקהילה. לכן האדם לא צריך להיות תלוי בחסדי אחרים ואחראי לגורלו. בנוסף, ההסתכלות הייתה שבימי הביניים האדם האמין שאלוקים במרכז, דבר שהוביל אותו לא לקחת על עצמו אחריות - כי אם אלוקים קובע הכול - אני לא צריך לעשות כלום. תקופת הנאורות רצתה לראות את הדברים אחרת והציבה את האדם במרכז - כך שהוא קובע את גורל חייו ואחראי להם.

2. רציונאליזם - הוגי הדעות האמינו שצריך לשאול שאלות על כל דבר. רציונאליזם הכוונה היא לתבונה - לפעול עפ"י השכל, כלומר - האמונה שבכוח התבונה להכיר את המציאות ולנתח אותה נכון. לפי הרציונאליזם, אין דבר שאין לו תשובה שכלית הגיונית. אין דבר שהוא "מעל הטבע" ולכל דבר יש הסבר הגיוני שניתן להגיע אליו עם התבונה והשכל.

3. ספקנות וחילון - הנאורות האמינה שיש להטיל ספק בכל דבר ובעיקר בנושאי דת. דרישת הנאורות הייתה לפהריד את כח הכנסייה מענייני המדינה (בימינו - הפרדת דת ומדינה), דבר שהוביל לחילון - הפיכת האדם מאדם דתי לחילוני. עם זאת, היו הוגי דעות שהמשיכו להיות נוצרים אדוקים כמו ניוטון שהאמין בקיומו של אלוקים ובבריאת האדם, אך האמין שלאחר הבריאה הוא הפסיק להשגיח על העולם ומאפשר לטבע לנהל את העולם בכוחו העצמאי וללא התערבות (הרמח"ל מתאר זאת כאחד מסוגי הכפירה בה' - אמונה שה' ברא את העולם אך הפסיק להשגיח על נבראיו. ראה עוד ב"דעת תבונות" לרמח"ל).

4. ידע - הפיתוחים המדעיים הובילו לשינויים חברתיים ויצרו חברה מבוססת על ידע כללי ולא רק על הכשרה מקצועית. האינציקלופדיה, בה נכתבו ערכים שונים של ידע בנושאים שונים שכללו מדע, טכנולוגיה, משפט, דת, אנשים חשובים וכו', הובילה להעצמת ידע וזכתה לתפוצה רחבה. ההתייחסות בתקופה זו הייתה שאדם אינו צריך רק לרכוש מקצוע בחייו, אלא גם לדעת ידע כללי (תחת הסיסמה "ידע הוא כוח").

5. קידמה - המחקרים המדעיים הובילו לשיפור הטכנולוגיה שהובילה לשיפור גדול מאוד בתחומי החיים - נמצאו תקופות למחלות ותוכלת החיים עלתה מאוד. רעיון הקידמה סותר את הנצרות שמאמינה שעידן האושר יבוא רק בעולם הבא. אנשי הנאורות האמינו שהאושר יכול לבוא כבר בעולם הזה עם שיפור הטכנולוגיה ואיכות החיים.

יישום רעיונות הנאורות - ארה"ב וצרפת

המדינה הראשונה שאימצה את רעיון הנאורות היא ארצות הברית (ארה"ב). בראשית המאה ה-17 קמו 13 מושבות (מחוזות) בריטיות בארצות הברית, אליהן היגרו עשרות אלפים בריטיים ואירופאים. כאשר קופת הממלכה הבריטית התרוקנה מכסף בעקבות מלחמות עם צרפת, דרשה ההנהגה הבריטית לעלות מסים מהמושבות הבריטיות בארה"ב (אז עדיין לא הייתה קיימת ארצות הברית כמדינה, אלא שהמושבות האלה נקראו 'המושבות הבריטיות שבאמריקה'). תושבי המושבות הבריטיות דרשו לקבל יכולת השפעה בפוליטיקה הבריטית שבבריטניה. טענתם הייתה שאם הם משלמים מסים גבוהים - יש להם זכות להיות חלק מהפוליטיקה הבריטית. בריטניה סירבה לכך. אנשי המושבות דרשו צדק ושוויון והחליטו להתמרד ופתחו במלחמת עצמאות מול בריטניה. ב-4 ביולי 1776 הכריזה ארצות הברית על עצמאותה מבריטניה. הכרזת העצמאות של ארה"ב הייתה לא רק הכרזה ככל ההכרזה, אלא הייתה חידוש גדול מאוד בתחומי המדינה בכל העולם. בפעם הראשונה מאפייני הנאורות באו לידי ביטוי בחוקי המדינה - הפרדת רשויות שהיא אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה שמאמינה שהאדם עומד במרכז וקובע את גורלו ומכאן שהוא צריך לקבוע מי יעמוד בשלטון וינהיג את המדינה. על כן לא ייתכן שהאדם יונהג ע"י שלטון יחיד (דיקטטורה), כיוון שעפ"י הרעיון הדיקטטורי - המנהיג הוא זה שיודע מה נכון עבור האדם, ואילו עפ"י הנאורות - האדם הוא זה שיודע מה טוב עבורו ולכן הוא צריך לקבוע את מנהיגיו.

בהכרזה באים לידי ביטוי עקרונות כמו משטר ייצוגי, משטר פדראלי (ממשל כללי שתחתיו מדינות שמנהלות ממשל משלהן) והתייחסות לזכויות האדם והאזרח.

 

המהפכה הצרפתית

ב-1789 החל המהפכה הצרפתית. המניע (הגורם) העיקרי של המהפכה הצרפתית היה כלכלי, כמו בארצות הברית. המעמדות הנמוכים בצרפת דרשו לקיים שוויון עם מעמד האצולה. מעמד האצולה (הגבוה) זכה למעמד מיוחד בצרפת ולא שילם מסים. כך נוצר מצב שהמסים שגבה השלטון היה נטל על המעמד הנמוך בחברה.

המעמד הנמוך דרש לקיים אסיפת מעמדות, בה יקחו חלק כל המעמדות (מעמד גבוה ומעמד נמוך), עפ"י אחוז ייצוגן במציאות בחברה. המעמד הגבוה (האצולה, המלוכה והכמורה) היה רק 10% באוכלוסייה ולכן באופן טבעי הנגדו לדרישת המעמד הנמוך שהקיף 90% מהאוכלוסייה.

כתוצאה מכך הכריזו המעמד הנמוך על עצמם כאסיפה לאומית והסכימו ביניהם לנסח חוקה לצרפת. כך האסיפה הלאומית הוציאה לאור את "הצהרת זכויות האדם והאזרח" של צרפת והחלה להפוך עם הזמן לדמוקרטית.

בניגוד לארה"ב, שעם הקמתה הפכה לדמוקרטית, צרפת עדיין לא הייתה דמוקרטית בזמן ההפיכה ולקח זמן רב עד שהפכה להיות דמוקרטית. עם זאת המהפכה הצרפתית מסמלת את הנאורות כיוון שלראשונה באים לידי ביטוי עקרונות הנאורות כמו חירות האדם, שוויון, קביעת הגורל של האדם בידי עצמו ולא בידי אחרים או מנהיג יחיד. בניגוד לארה"ב, שם הקמת המדינה הייתה על בסיס הנאורות מתוך כבוד למסגרת הדתית, בצרפת היה רצון לבצע שינוי מיידי וקיצוני בסדרי העולם כגירסה קיצונית וחילונית של הנאורות.